הארי הודיני היה אומן הבריחה הטוב ביותר של כל הזמנים.תאי סורגים בבתי כלא, אזיקים ומנעולים הקשורים לגופו, תאי כספות של בנקים ומכולם נחלץ. אם כן, האם ניתן לומר שהודיני היה פורץ מנעולים?
הודיני ומופע ההחלצות ממנעולים:
הרי הודיני נולד (1874) בשם אריק וויס, בן למשפחה של יהודים מהגרים מבודפשט. אביו היה רב, אשר פוטר מעבודותו ומשם נאלץ הודיני בגיל 14 לסייע בכלכלת המשפחה .הוא החל לעבוד כשליח. במהלך עבודותו נחשף אל אומנים וקוסמים, מופעי קרקס,אשר עוררו את סקרנותו הרבה. בשלב זה הוא מתחיל להתאמן ומפתח את הכישורים הטכניים והאקרובטים. בגיל 15 הוא נחשף לספרו של ז'אן אז'ן רובר אודן, מייסד הסגנון המודרני של הקוסמות. רוברט אודן, היה השראה לזן חדש של קוסמים (1850), עד לתקופתו הקסמים נחשבו כחלק מהמופע הרוחני, דתי. הוא טען, שלכל אקט קוסמות יש הסבר מדעי.
הודיני הכיר את המכאניקה של המנעולים, שזה למעשה עיקר עבודותו של פורץ מנעולים, פריצה נקיה של כל מנעול במינימום זמן וללא חיתוך אגרסיבי של המנעול.
אם כן עולה השאלה איך הצליח הודיני להפוך את כישוריו הטכניים כפורץ מנעולים לאומנות כה מפורסמת עד היום?
אמריקה של 1920, ההגירה ההמונית לארה"ב, רבו עבדו בעבודות מפרכות, בעוני ובקשיים כלכליים,התחושה של יאוש שררה. הודיני במופעיו העניק להם למעשה אקספיזם איכותי, ללא גבולות. בשיאו הופיעה ברחוב אל מול מעל 100,000 איש בהם ביצע מופעים אשר שמו את חייו בסכנה. הוא נתלה מרגליו באוויר בכיכר העיר קשור לחליפת משוגעים לעיני קהל הומה.
מאחורי מופעי הרחוב של הודיני עומד איש עסקים ממולח. הוא בחר בשעות שיא הפקקים, כזמן מושלם לביצוע מופעיו. ההתקהלות ההומונית סביב מופעיו הייתה חוסמת את התנועה. פעלול אחד הפך את הרחובות הראשיים לפסטיבל אחד גדול. כך הצליח להפיץ את שמו בכל בית, בעולם שלא היה בו טלוויזיה או אינטרנט .
מופיעיו של הודיני כללו את כל אלמנטים שלקוחים מעולם הדרמה, דמות חזקה הנמצאת במצב של קונפליקט והסתבכות, נקודות שיא שבה נשקף חשש לחייו ולבסוף אחרי המתח ההתרה. מכאן הגאונות שלו.
מופע ההיחלצות מאזיקים, זה המופע שכולנו מכירים עד היום. גם אז הקהל היה מרותק במופעיו לנוכחיו כישוריו להמלט מכל צילינדר או מבנה. כל מבנה ציבורי, שטען שהוא לא ניתן לפריצה, הודיני ראה בו את האתגר הבא שלו. למעשה כישוריו המיוחדים נבעו מלמידה מדעית של מנגנון הנעילה של כל צילינדר וביצוע מניפלציה על חולשתו.
גם היום, כמו אז, כל צילינדר לדלת ניתן לפריצה. לא משנה כמה מורכב. לכל מנגנון נעילה יש נקודת חולשה. נקודת זו מאפשרת פריצה מהירה ונקיה. זהו סוד המקצוע של כל מנעולן ופורצי כספות.
מלאכת "הדיגדוג"- זהו שמה המקצועי של פריצת כל מנעול, כאשר אנו נאלצים לפתוח אותו ללא מפתח.
מהי מלאכת הדיגדוג?
כולנו מכירים את הסצינה המפורסמת בסרטים שהדמות בסרט צריכה לפרוץ דלת נעולה. הוא שולף משערה סיכה מכניס אל תוך המנעול והדלת נפתחת. למעשה בכל צילנדר יש 5 פינים ומעלה (תלוי במנעול ואיכותו). הפינים במצב נעילה מונחים במצב ישר ומונעים מן הגליל להתסתובב ולבריח להפתח. סדר הפינים במצב פתיחה סודרו בצורה לא ישרה ורנדומלית. לכן כאשר מכניסים את הסיכה אל המנעול, המנעולן למעשה מניע את הפינים במהירות כדי להביא את המנעול למצב פתיחה. השימוש במונח "דיגדוג" הוא למעשה דימוי של הפעולה, מאחר וכל פין דורש לחץ שונה. רק מנעולן מומחה יצליח לפתוח צילנדר, משום שנדרשת מיומנות רבה.
הודיני למעשה שילב את הידע המקצועי כפורץ מנעולים בשילוב של תרגילי אקרובטיקה ייחודיים ויצר סיטואציה מרגשת עבור הקהל. בתוך מים, תלוי הפוך וכל מיני רעיונות מלהיבי קהל.
הודיני סיים את חייו בעקבות דלקת תוספתן (אפנדיציטיס) שהוזנחה. הודיני היה למקור השראה עבור קוסמים רבים שבאו אחריו וסיפורי מופעיו עבורו מדור לדור, כמובן סרטים רבים נעשו על חייו. לבסוף הוא היה מנעולן מקצועי שלקח את הכשרון שלו בפריצת צילינדרים למופע המוני מרגש.
הודיני הוא למעשה הוכחה ממשית לכך שכל מקצוע, ניתן לשווק להמונים, כשהוא מכיל בתוכו את האלמנטים של הדרמה. גיבור המתמודד עם בעיה, ההמון משולהב בקונפליט ובו פחד ממוות ולבסוף הצלחה מרגשת.
